דלג לתוכן

Shure SM57, SM58, SM7B – סקירה מלאה על שלושת המיקרופונים הדינמיים שהפכו לסטנדרט

SM58 ו-SM57 הם שני דגמי מיקרופונים דינמיים של חברת Shure הקיימים בשוק כבר יותר מ-50 שנים. הם מהווים כסטנדרט ונמצאים בכל האולפנים ועל כל הבמות בשימוש של אמנים מובילים. בפוסט זה אסקור בהרחבה על כל אחד מהדגמים וגם על SM7B, דגם נוסף בסדרת SM שנפוץ השימוש בו באולפני שידור.

Shure SM57

מיקרופון Shure SM57

Shure SM57 הוא הדגם הראשון בסדרת המיקרופונים SM שיוצר לראשונה בגירסתו הנוכחית בשנת 1965. הוא היה מבוסס על הדגם הקודם של שור, Unidyne® III 545 שיוצר בשנת 1959.

ה-SM57 נועד במקור להקלטות של כלי נגינה אבל נעשה בו שימוש על ידי אמנים רבים גם עבור שירה. העובדה שאין לו גריל יכולה להפוך אותו ליתרון בהקלטות מסוימות ולכן הוא משמש לרוב להקלטות של מגברי גיטרות והוא מוכר כמיקרופון הסטנדרטי והטוב ביותר עבור המטרה הזו. אך נעשה בו שימוש נרחב גם באולפנים, גם בהופעות חיות וגם על ידי נשיאי ארצות הברית לשעבר שנאמו לתוכו במשך עשרות שנים.

המיקרופון טוב לכל סוגי ההקלטות: מגברי גיטרות (נחשב לסטנדרט), קולות, כינור, גיטרות (גם אקוסטיות) ועוד. אפשר להקליט תופים, סנרים וטם טמים אבל לא כל כך מתאים להקלטת מצילות.

המיקרופון לא כולל מפסק ואין צורך באחד כזה שעובדים עם איש סאונד או נמצאים על הבמה קרוב למיקסר. הוא מגיע יחד עם מתקן לסטנד ונרתיק נשיאה. מחירו הוא כ-100 דולר בארה"ב ובארץ נמכר ב-640 ש"ח. תוכלו לרכוש אותו באיביי במחיר של כ-300 ש"ח כולל דמי משלוח (עליכם לוודא כי מדובר במוכר אמין ומיקרופון מקורי).

Shure SM58

מיקרופון דינמי Shure SM58

Shure SM58 הוא המיקרופון הדינמי הנפוץ ביותר עבור שירה. הוא הדגם השני בסדרת המיקרופונים SM ויוצר לראשונה בשנת 1966. SM58 זהה בממברנה אל אחיו, SM57 אך כולל גריל.

ה-SM58 נועד להקלטת שירה אך יכול לשמש לכל סוגי ההקלטות ולמרות שזה פחות נפוץ, אני מעדיף אותו על ה-SM57. זהו המיקרופון המועדף עלי, וניסתי לא מעט מיקרופונים דינמיים כולל AKG D5 שנחשב לדגם המתחרה שלו ויש כאלה שמעדיפים אותו על פניו אך אני דבק ל-SM58, זה בהחלט קלאסיקה לשמה, לא נפוץ לשמוע על מוצר שהצליח להחזיק כל כך הרבה זמן בשוק מבלי לעבור שינויים משמעותיים, זו בהחלט הצלחה גדולה של חברת Shure.

יש כאלה שעולה להם השאלה, האם טכנולוגיה כל כך מיושנת עדיין יכולה להתחרות עם מיקרופונים דינמיים חדישים יותר? והתשובה שלי היא כן. מעבר לאיכות הגבוהה שאפשר להפיק מהמיקרופון הזה, הוא גם עמיד במיוחד לזעזועים ומסוגל לעבוד גם לאחר נפילות למרות שכמובן לא יהיה מומלץ לנסות זאת. הגריל שלו תוכנן לקרוס לתוך עצמו מבלי לצור נזק פנימי לממברנה כך שאפשר להחליף את הגריל ולהמשיך לעבוד איתו גם לאחר נפילה (לא בכל המקרים, כך שעדיף שתקפידו שזה לא יקרה).

המיקרופון הזה הוכיח את עצמו וימשיך להוכיח את עצמו עוד שנים רבות. לא אמורה להיות התלבטות ואני חושב שכל בעל אולפן או איש סאונד אמור להחזיק לפחות אחד כזה. אני מרגיש שעשיתי בחירה מעולה ואני חושב שהוא היה שווה את המחיר.

המיקרופון לא כולל מפסק אבל יש דגם נוסף בשם Shure SM58 S הכולל מפסק. מחירו זהה ל-SM57, כ-100 דולר בארה"ב ונמכר ב-640 ש"ח בישראל. תוכלו לרכוש אותו באיביי במחיר של כ-322 ש"ח כולל דמי משלוח (וודאו כי מדובר במוכר אמין ומיקרופון מקורי).

מה ההבדל בין SM57 ל-SM58 ובאיזה דגם כדאי לבחור?

SM57 ו-SM58 הם מיקרופונים כמעט זהים, לשניהם יש את אותה הקפסולה, רק שה-SM58 כולל גריל מתכת. בעיקרון ה-SM57 מתאים להקלטות של כלי נגינה ו-SM58 לשירה אך ניתן לעשות שימוש בשניהם לכל סוגי ההקלטות. החוסר של הגריל ב-SM57 מאפיין אותו בפלט גבוהה יותר של כ-5 קילוהרץ. ניתן גם להשיג את אפקט הקרבה בצורה יותר משמעותית מכיוון שהמיקרופון אינו כולל גריל. למרות העובדות האלה, אני מעדיף לבחור ב-SM58 שהוא המיקרופון הדינמי המועדף עליי.

Shure SM7B

מיקרופון Shure SM7B

ה-SM7B של Shure הוא מיקרופון דינמי אשר הוצג לראשונה בשנת 1973 והוא מחליפו של הדגם האגדי SM5 ששימש שנים משנת 1966 בכל אולפני הרדיו והחדשות בזמנו.

Shure החליטה לצור דגם שמעוצב בצורה שונה ויכול לפרוץ דרך מעבר לאולפני השידור, מהנדסי החברה החלו לעבוד על דגם נסיוני תחילה, SM7A שהחליף רשמית את המיקרופון SM5B שהפסיק להיות מיוצר רק בשנת 1986 ולבסוף, הדגם הסופי הוא SM7B שהוצג בשנת 2001 עם מגן רוח רחב יותר. למרות השינוי הנ"ל, תתפלאו לשמוע שביצועי המיקרופונים הם כמעט זהים.

גם המיקרופון הזה מבוסס על המיקרופון האגדי Unidyne III אבל עם כמה הבדלים בינו לבין ה-SM57 ו-SM58 והם ממברנה שהיא קצת שונה שתוכל לקלוט יותר low end ומתקן שנועד למנוע ויבראציות ותזוזה של המיקרופון בעוד שהמיקרופונים האחרים בסדרה נועדו למנוע רעש באחיזה.

SM7B מתאים בעיקר לאולפני שידור וקריינות אך נעשה בו גם שימוש לשירה. אני אישית חושב שהוא פחות מתאים ונוח לעבודה עבור שירה או שימושים אחרים חוץ משידורים אולפן חיים שבהם הוא יכול להיות מעולה. אני פחות התחברתי אליו לשימוש מוזיקלי.

מחירו בארץ עומד על כ-2,300 ש"ח. ניתן לרכוש אותו באיביי ב-399 דולר, לא כולל דמי משלוח. שוב, עליכם לוודאות את אמינות המוכר ושהמיקרופון הוא מקורי.

איך להבדיל בין מיקרופון Shure מקורי למזויף

הפופולריות הגדולה של המיקרופונים יצרה תעשיית זיופים גדולה שייצרה מיקרופונים כמעט זהים לאלו המקוריים תוך כדי שימוש בשמות הדגמים המקוריים ובשם Shure וגם הלכו רחוק להתמקד בפרטים הקטנים בזיוף של האריזה, הדפים והאביזרים הנלווים.

עם יכולת ליצור בסין זיופים של מיקרופונים בשקלים בודדים, הזייפנים עושים כסף טוב על חשבון מוזיקאים שמעוניינים לרכוש מיקרופון איכותי במחיר טוב אך לא מודעים לעובדה שרכשו מיקרופון באיכות ייצור נמוכה מאוד שלא תואם כלל לאיכות המוצר אותו התעניינו לרכוש.

כאלו ניתן למצוא כיום לא רק באינטרנט אלא גם בחנויות מוזיקה לכן אמליץ לרכוש את המיקרופונים רק אצל משווקים רשמיים או ישירות דרך היבואן. אם החלטתם לרכוש את המיקרופון יד שנייה, הנה כמה דרכים כיצד לדעת אם מדובר במיקרופון מקורי של Shure או בזיוף:

  • המחיר. SM58 או SM57 מקוריים של Shure עולים כ-100 דולר ובמקסימום כאשר במבצע נמכרים ב-89 דולר. בארץ המיקרופונים יעלו כ-640 ש"ח ליחידה. מחיר שהוא משמעותית מופחת מזה שלא מוצע על ידי היבואן הרשמי, יעיד לרוב על מיקרופון מזויף. גם ביד שנייה, המחיר ישמור על ערכו.
  • בתחתית המיקרופון המקורי חיבורי ה-XLR צריכים להיות כסופים, בחלק מהזיופים החיבורים הם זהובים. במיקרופון המקורי ישנם גם סימוני מספור של שלוש ספרות והלוגו של Shure כטקסט פשוט, בזיופים אין את המספור או שקיים בצורה אחרת מאשר במקורי (ברוב הזיופים הטקסט דהוי).
  • המרווח בין חלקי המיקרופון הוא שונה בין מיקרופון מקורי למזויף. בזיופים מסוימים, החלק העליון שמתפרק גדול / קטן יותר מהמיקרופון המקורי.
  • המיקרופון המקורי מיוצר במקסיקו, הזיוף מיוצר בסין. שימו לב כי גם על רוב הזיופים יש תווית על האריזה "Made in Mexico" למרות שהמוצר המזויף יוצר בסין או בתאילנד.
  • קל עבורי לזהות את רוב הזיופים רק על ידי אחיזת המיקרופון. הבדלי המשקל של מיקרופון מקורי לבין מיקרופון מזויף של Shure הם גדולים.
  • במיקרופונים המזויפים תמצאו בפנים הקפסולה מדבקת זהירות "CAUTION" באנגלית שכלל לא קיימת במיקרופון המקורי.
  • שני חוטי החשמל במיקרופון המקורי הם בשני צבעים: האחד בצבע ירוק והשני בצבע צהוב, אם המיקרופון לא כולל את שני הצבעים, זה סימן שהוא מזויף. כמובן שיש גם זיופים עם אותם הצבעים כמו המקורי כך שזה לא הסימן היחיד.
  • ההברגה במיקרופון המקורי היא איכותית ממתכת וברוב המיקרופונים המזויפים שאני ראיתי, ההברגה היא מפלסטיק וישנה אי תאימות בין חלק מקורי ללא מקורי.
  • על המדבקה של האריזה צריך להופיע מספר סידורי של המיקרופון, שלא קיים ברוב הזיופים.
  • המיקרופון כולל באריזה מתקן לסטנד, רצועה לכבל, מדבקה, נרתיק נשיאה, דפי הוראות ואחריות. בדרך כלל ברוב המיקרופונים המזויפים יש שוני בין האביזרים המזויפים לאלו המקוריים. בזיופים לרוב לא יכללו מן הסתם תעודת אחריות אך בחלק ישנה גם תעודת אחריות מזויפת.
  • פרט שחשוב לי להגדיש, רבים נוטים להתבלבל כאשר הם רואים את התג "Made in China" בנרתיק שמגיע עם המיקרופון. אל דאגה! הנרתיק המקורי אכן מיוצר בסין עבור Shure. המיקרופון המקורי של מגיע עם נרתיק באיכות גבוהה מזה המזויף. במזויף לרוב לא יהיה תג ויש תיקים שיכללו את התג "Made in Mexico", מזה תוכלו לדעת שמדובר בזיוף מכיוון שהנרתיק לא מיוצר במקסיקו, רק המיקרופון.
  • הדגם הבסיסי של שור, SM58-LC, לא כולל כבל בתוך האריזה. לכן אם תמצאו כבל בתוך האריזה של הדגם הזה תדעו שמדובר בזיוף. לחילופין, הדגם SM58-CN כולל כבל בתוכו.
  • הדגם הכולל כפתור הוא SM58 S שימו לב שמצוין זאת על האריזה. אין כפתור בדגם הבסיסי.
  • והפרט החשוב ביותר להבחנה: אם הוא לא נשמע כמו SM58 אז הוא בהחלט לא מקורי! יש הבדל עצום בין הסאונד של מיקרופון מזויף למיקרופון SM58 מקורי לכן תמיד וודאו שיש ברשותכם אחד כזה.

עידן הפלייבקים והתדרדרות ברמת המוזיקה, הידע והיכולת של מוזיקאים

אין ספק שוולפגנג אמדאוס מוצרט היה ונשאר מוזיקאי גדול עם כישרון יוצא דופן ובתקופת חייו הקצרים הספיק להלחין יצירות שישארו מונצחות לעד. אנחנו מדברים על שנת 1791! היה מצופה שעם השנים מוזיקאים ילכו ויהיו כישרוניים וחכמים יותר אבל במקום זאת ההפך הוא הנכון. כיום אפשר לאמר שלאחר שנות ה-90 חלה התדרדרות ברמת המוזיקה, הידע והיכולת של מוזיקאים.

מנקודת המבט שלי, אני רואה מוזיקה בציר זמן כאשר השנים הטובות ביותר היו בשנות ה-60 עד לסוף שנות ה-80, בשנות ה-90 החלה התדרדרות ברמה ושנות האלפיים הייתה הנפילה הגדולה ביותר. למה זה קרה? בגלל הטכנולוגיה והקדמה? הגלובליזציה? אני מניח שיהיו הרבה סיבות לכך. אני לא מכליל את כולם כמובן ועדיין יש מוזיקאים שדבקים לצור מוזיקה אמיתית ואותנטית.

ואם דיברנו על מוזיקה קלאסית, גם לאחר מוצרט היו מוזיקאים גדולים ולא רק במוזיקה הקלאסית המערבית אלא גם בזו הערבית! היו אמנים גדולים ורובם היו יהודים אבל הם לא זכו לכבוד המתאים. הם פשוט נשכחו להם.

ידע מוזיקלי

נגן טוב ולא חשוב באיזה כלי נגינה הוא מנגן, ראשית חשוב שיהיה מוזיקאי טוב, לדעת את תאוריית המוזיקה, קריאת תווים, כל הידע התאורטי הנחוץ ברמה האוניברסלית, ומעבר לזה, בהתאם לסוג המוזיקה שהוא מנגן גם להכיר ולדעת את הסולמות המוזיקליים. לדוגמה במוזיקה היוונית, קיימים סולמות מוזיקליים יחודיים המתבססים על מודוסים לעומת זאת המוזיקה הערבית מתבססת על מקאמים. כל נגן מוביל צריך לדעת ולהכיר כל סולם וסולם, לא רק את צלילי הסולם אלא גם את האופי הייחודי שניתן לצור מכל אחד מהם וזה חשוב במיוחד כדי להגיע ליכולת אלתור גבוהה.

כיום ישנם נגנים שלא יודעים תיאוריה מוזיקלית כלל ומנגנים רק על פי שמיעה. נגן שלא יודע קריאת תווים זה חיסרון גדול מאוד. בדיוק כמו שלדעת לנהוג מבלי להכיר את התמרורים ואת חוקי התנועה, או לדבר מבלי לדעת קרוא וכתוב.

רף נמוך בכדי להיות "מוזיקאי"

אף אחד לא מציב היום רף למוזיקאים להיות בעל ידע מוזיקלי תיאורטי או להציג כישרון ייחודי וגם אם יש כאלה עדיין מוזיקאים שמעוניינים להיות תלמידים קשובים, יהיה קשה להם למצוא מורה שידע להעביר להם את הידע הזה. פעם כדי להופיע בטלוויזיה היית צריך להיות בעל כישרון רב, היום כל אחד יכול להופיע בטלוויזיה ללא רף כלשהוא וכך גם על הבמה. המוזיקאים המכובדים שעליהם אני גדלתי היו גאונים מוזיקליים עם ידע וכישרון עצום בניגוד למה שקיים היום וזה עצוב מאוד.

יכולת נגינה

ידע מוזיקלי בעצמו לא מספק כדי להיות נגן טוב. נגן טוב זה ראש אבל גם ידיים ואצבעות טובות. כדי להגיע ליכולת נגינה וירטואוזית צריך לעבור הרבה. לרוב נגנים שהתחילו בגיל צעיר מאוד וקיבלו את הטכניקה הנכונה בילדותם אפשר להניח שהם יהיו נגנים טובים בעתיד בבגרותם. לעומת זאת, מי שקיבל טכניקות נגינה שגויות, גם לאחר 30 או 40 שנה לא יעזור לו שום דבר ואף יהיה בלתי אפשרי לתקן זאת. לפי דעתי ומניסיוני, נגן טוב הוא תוצאה של מורה קשוח ועקשן שמבחינתו שום דבר לא מושלם.

יש נגנים בעלי שם שמנגנים נגינה וירטואוזית ונחשבים לנגנים טובים אבל לא מדובר רק ביכולת הנגינה הפיזית, משהו ירגיש חסר. כמו שאני נוהג לאמר באנגלית לחבריי המוזיקאים מחו"ל, "Need a soul", צריך נשמה, נגינה וירטואוזית מרשימה לא תספק. אם יש לך את זה, אז נועדת להיות מוזיקאי גדול. אם לא, אז שום דבר לא ישנה את זה. זה גורל, כך אני מאמין.

תזמורות ולהקות

בעבר להקה כללה לפחות 4 נגנים בהם לרוב היו תופים, בס, גיטרה וקלידים (פסנתר או אורגן). באירועים של היום אורגן עם ליווי אוטומטי הוא הכלי שמחליף אותם. במקלדות הליווי המתקדמות של היום אפשר לצור תזמורת שלמה. למרות שלעולם לא יהיה תחליף לנגנים אמיתיים, האורגנים של היום אכן מציעים סוג של "One Man Band" ראוי ומכובד לאלו שיודעים להשתמש בו נכון.

אבל שלא תניחו שכמות הנגנים או להקה תהיה בהכרח טובה יותר מהרכב של שני נגנים כמו קלידן ונגן בוזוקי וזמר, זה תלוי מי הנגנים ועד כמה הם טובים ומהי רמת הידע המוזיקלית שלהם.

קלידנים

אין לי התנגדות לקלידנים כתחליף לנגנים של תופים, בס ותפקידים אחרים. כיום אפשר לצור מוזיקה ברמה טובה באמצעות אורגן מודרני, יש אפשרות לשלוט במקצב ובתופים מבחינה דינמית, ליווי של בס וכלים אחרים שנשמעים טוב מאוד באורגנים היקרים של היום. ניתן להפיק רמה גבוהה מאוד בצמד של קלידן ונגן בוזוקי או קלידן וזמר, וזה ההרכב שנהוג לעשות בעשור האחרון בארץ ובעולם.

קלידן טוב צריך להתחיל מפסנתר שהוא הבסיס לקלידים. כדי להיות קלידן טוב צריך להיות מוזיקאי טוב ולהכיר את התאוריה המוזיקלית, הסולמות (והמקאמים, במקרה של מוזיקה ערבית), צריך לדעת ולהכיר מקצבים ואף איך בנוי מקצב מבחינה מוזיקלית, רצוי גם ידע בתיפוף וכפי שאתם רואים רצוי ונדרש שיהיה ידע מוזיקלי נרחב כדי להיות קלידן.

יצא לי לראות קלידנים שמנגנים מבלי להבין מה הם מנגנים, ללא ידיעה של תאוריה מוזיקלית נרחבת של דברים כמו סולמות ומקצבים. ושלא נשאל כמה מהקלידים מסוגלים לבצע מעבר לסולם אחר בזמן אמת ללא שימוש בטרנספוז? קלידנים רבים מבצעים טרנספוזיציה בלחיצת כפתור בלי יכולת לעשות זאת בנגינה על הקלידים וזה כי לא השקיעו ולא למדו היטב את התאוריה המוזיקלית והסולמות. אני לא פוסל שימוש בטרנספוז אבל צריך לדעת מתי להשתמש בו ולמה. אם כחלק מטכניקה, זה יכול להיות גם יעיל בסולואים מסוימים.

אז בדיוק כמו להקה, גם כאן קלידנים לא יהיו יותר טובים מהאפשרות האחרונה בפוסט זה, אם הם לא בעלי ידע מוזיקלי עשיר הן בתאוריה המוזיקלית והן בקלידים בו הם מנגנים.

תקליטנים

עם התקדמות הטכנולוגיה החלו לצוץ תקליטנים או די ג'יי בשמם הלועזי שהשמיעו רצף שירים מוקלטים של זמרים שונים וכאן חל השינוי הגדול. הדיסקוטקים שדחקו את המועדונים הוותיקים בהם הופיעו אמנים שנגנו מוזיקה חיה. גם אנשים החלו להזמין לאירועים תקליטנים והעדיפו אותם על פני נגנים ומוזיקאים.

עידן הפלייבקים

וכאן הגענו לתקופה בו אמנים משתמשים בפלייבקים מוקלטים ושרים עליהם. לרוב לא יהיה מדובר בפלייבקים שהוקלטו במיוחד עבורם אלא כאלו שכבר הופצו ברשת וגם סבירות גבוהה שהם לא מתאימים למנעד קולם. ואם בחרו לעשות כך, זו כנראה תהיה הדרגה הנמוכה ביותר אליה ניתן להגיע מוזיקלית. הרי מה כבר יהיה ההבדל בין לשים שיר מוקלט אל להזמין "אמן" שכזה? ושלא לדבר על שיר שלם שכבר הוקלט והזמר או הזמרת רק עושים תנועות שפתיים. זה כבר אסון עולם.

החיסרון הגדול בפלייבק שהוא דבר סטטי, שאי אפשר לתת הופעה על פי תגובת הקהל. לזמר אין אפשרות לחזור על פזמון או לשנות שירים במחרוזת, זה פשוט בסיס שישמע קבוע בכל הופעה. לעומת זאת, עבור מוזיקאי שמנחה את תגובת הקהל, זה יכול להיות יתרון גדול וזו הדרך בה אני מפיק את המיטב מהפלייבק.

עד לאחרונה סירבתי להופיע עם פלייבקים. לא ידעתי איך אמנים ותיקים יכולים לתת הופעה עם פלייבק. זה כל כך מרגיש לא רציני. מבחינתם אם הקהל מקבל את זה, אז למה לא, זה כבר נהיה טרנד. פנו אליי הרבה והתעקשו שאופיע באירועים כנגן בוזוקי עם פלייבק אך אני תמיד לוותי בקלידן, למרות שזה סירבל אותי וגזר גם נתח כספי, לא ראיתי את עצמי יכול להתפשר מוזיקלית בדבר הזה. הופעה צריכה להיות הופעה.

אבל במקרה שלי בו אני מנגן נעימות ושירים יוונים שהקלידן לא מכיר או לא בקיא בהם, יהיה קשה להיות מתואמים יחדיו. הרי מטבעו הקלידן ינגן את מה שהוא מכיר כאן בישראל ואני מכיר את מה שמכירים ביוון (גם שירים ישנים). יש קלידנים בארץ שמנגנים מוזיקה יוונית אך זה לא תמיד יכול להסתדר מבחינת זמינות, מרחק ולפעמים גם התקציב של זה שהזמין את ההופעה. ובנוסף לזה אני תמיד צריך לשבת איתם לא מעט זמן כדי ללמד את השירים שאני מכיר, סולמות, מקצבים ולתקן אותם בטעויות שונות. זה הקשה עליי מאוד. אם הייתי רק זמר אז הייתי יכול לנגן בעצמי באורגן ולהופיע אך אני מנגן בבוזוקי וזה לא יהיה אפשרי לנגן בו זמנית בשני הכלים על הבמה.

אז החלתי לחשוב על פתרון אך מבלי להתפשר בנושא, כיצד זה יהיה אפשרי? ידעתי שאני לא יהיה מסוגל להופיע עם פלייבק שהופק על ידי מישהו אחר. אם אני מנגן בפלייבק אז אני זה שינגן את כל הכלים, יבצע את ההקלטה, מיקס ומאסטרינג וכך עשיתי. השקעתי שעות, ימים וחודשים למשימה הזאת בו אני מנגן את כל הכלים החל מהתופים, בס ופסנתר ועד לאקורדיון, בגלמה וכינור.

אני חושב שבזה אף הפכתי את ההופעות שלי למיוחדות יותר. אם זה ליווי מוקלט לבוזוקי שהקלטתי והפקתי בעצמי אז בזה אני מראה את כשרוני לקהל. עכשיו אני לא רק מנגן בבוזוקי ושר אלא מנגן את כל הכלים שהקהל שומע. ולא מדובר רק בתוכנית שירים מוגדרת וכללית, אני נוהג בתכנון מוקפד להופעות צפויות תוכנית שירים שתתאים למקום בו אני מופיע. ניתנת לי הגמישות לבחור באיזה שירים שאני מעוניין לבצע, באיזה סולמות, איך יבוצעו המעברים במחרוזות וסולואים שאבצע בין השירים.

למרות זאת עדיין לא לכל סוגי ההופעות אבחר לעבוד עם פלייבקים. עבור הופעות גדולות עם קהל גדול לא אתפשר בהופעה ללא קלידן. אבל בהופעות של בתי המלון, האירועים והמסיבות הקטנות אהיה להקה של נגן אחד, כפי שאומרים.

 

מקלדת ליווי מקצועית: קורג PA-700/1000, ימאהה PSR-S975/A3000 או רולנד EA-7? יש מנצח!

בפוסט זה אערוך סקירה מקיפה של מקלדות ליווי מקצועיות של שלושה מותגים מובילים: קורג, ימאהה ורולנד וזאת לאחר ניסיון והכרה מלאה של כמעט כל האורגנים הקיימים בשוק. בפוסט אתמקד בארבעה דגמים מובילים: קורג PA700 ו-PA1000 (שמחליפים את PA600 ו-PA900 בהתאם), ימאהה A3000 ורולנד EA-7. אלו הם מקלדות הליווי הטובות בעולם מסוג ארנג'ר.

לא אסקור לפרטים בפוסט זה את קורג PA4X ואת Genos של חברת ימאהה, מחליפו של Tyros. מהסיבה שהם יותר סוג של תחנות עבודה וכוללים יכולות שרוב הקלידנים לא יינצלו. להזכיר, שאני מודע לכל היכולות המתקדמות של כל אורגן ואציין בסקירה של הדגמים אילו יכולות חסרות להן בהשוואה למקלדות העלית (תחנות העבודה) לעיל.

לפני שאתחיל בסקירה, זכרו שהבסיס באורגן הוא הפסנתר ולא חשוב איזה סגנון אתם מנגנים, חייבים לדעת נגינת פסנתר. השילוב בין הכישרון המוזיקלי של הקלידן לבין לימוד האורגן בו הוא מנגן והפקת המקסימום מיכולתו תניב תוצאה טובה.

אני התחלתי בילדותי לנגן בפסנתר וניגנתי גם באורגן פרפיסה איטלקי, אחר כך עברתי לאורגן מזרחי של ימאהה עם ליווי אוטומטי, יצא לי לנגן על PSR-4600 ו-PSR-64 שלזמנו נחשבו אורגנים מתקדמים אך לא ניתן להשוות אותם לאורגנים של היום הכוללים יכולות מתקדמות יותר וגם נשמעים (הרבה) יותר טוב.

דבר נוסף שברצוני להדגיש כי מקלדות ליווי הם בהתאם לזמנם, בניגוד לכלי נגינה כמו כינור, גיטרה, פסנתר שכבר יותר ממאה שנה נשמעים אותו הדבר, האורגנים רק הולכים ומשתפרים וכך גם איך שהם נשמעים. דעתי שאורגן ישן כבר לא יהיה רלוונטי. בעניין הזה, יש עדיין את המיעוט של הקלידנים שממש עקשנים ורוצים להיתקע עם הצליל המיושן של האורגנים (ולא מדובר באורגן האמונד, רק במקלדת ליווי ישנה…) אז הם דוגמים אותם ומכניסים לכלים החדשים שלהם.

סטים ודגימות

בקרב הקלידנים נהוג להתפאר בסטים ודגימות שהוכנסו באורגן עד כדי כך ששווים נהפך לכמעט כמחצית מעלות הכלי. נתחיל מזה, שסט כולל דגימות ומקצבים, חלקם כוללים גם פתיחות וקטעי מעבר. אני אישית חושב שכיום קלידן טוב צריך להכיר את הכלי בו הוא מנגן ולדעת לתכנת אותו בעצמו. אם קלידן טוב אינו מתמצא בתיכנות הכלי והוא יודע מה התוצאה שהוא רוצה להגיע אך לא יודע כיצד לעשות זאת, הגיוני שישלם עבור מישהו שייצור עבורו סט ייחודי או ירכוש מקצבים וסאונדים כחומרי גלם ליצירת סט אישי ויחודי. הכישרון הוא לא רק לנגן אבל להיות מקורי. אם כולם יתבססו על סט שמישהו ייצר כמו שהוא, מה כבר ההבדל הגדול והיכן הייחודיות של כל קלידן?

העדיפות היא לאורגן שיכלול אוסף רחב של סאונדים ודגימות. גם אם קיים זיכרון להוסיף כאלה בהמשך, זכרו שהסאונדים שנוספים הם לא כמו אלה המובנים באורגן עצמו שכוללים לרוב מערכת שהופכת אותם להשמע ראליסטיים יותר כמו טכנולוגיית dnc של קורג וגם אלו של המתחרות ימאהה ורולנד.

אני הדגשתי את החלק הזה בפוסט שלי מכיוון שרוב האנשים יאמרו שלקורג יש יותר סטים (למזרחית, נראה שזה אכן נכון) לעומת זאת למוזיקה מערבית, לימאהה יש יותר סטים. בעוד שלרולנד מבוססת ההנחה ש"שקשה להשיג סטים", אבל אני אומר, זה כלל לא המדד בבחירת האורגן. בהמשך אוסיף מילים בנושא בסקירה של כל כלי.

קורג KORG PA700

קורג PA700

קורג PA700 הוא מחליפו של PA600. בדיוק כמו לקודמו, האורגן משווק בשני דגמים: רגיל ואוריינטלי (מזרחי) שכולל כפתורים של רבעי טון בצדו השמאלי, מקצבים וסאונדים מזרחיים. מעבר לזה מדובר באורגנים זהים לחלוטין וגם בראשון ניתן לבצע רבעי טונים באמצעות המסך.

נעשה שיפור משמעותי מה-PA600, האורגן הוא מסיבי יותר, הקלידים איכותיים יותר (למרות שהם לא שקולים), ממשק התוכנה יותר ידידותי למשתמש, והכי חשוב, נעשה שיפור משמעותי בכלל הסאונדים בכלי. ההתרשמות הראשונית היא טובה. האורגן כולל מסך מגע גדול בגודל של 7 אינץ בדומה לזה של ה-PA4X. ישנו שיפור ברמקולים והם איכותיים יותר מאלו שהיו קיימים ב-PA600.

יתרונות

  • קלידים איכותיים (לא שקולים, יכול להיות גם יתרון לחלק מהקלידנים)
  • סאונדים ומקצבים עדכניים שנשמעים טוב
  • מסך מגע גדול
  • תכונת "ספר שירים" הכולל תצוגה וחיפוש נוח
  • סקווינסר
  • KAOSS למוזיקה אלקטרונית

חסרונות

  • אין אפטר טאץ'
  • אין הרמוניה ווקאלית
  • אין בו את מגוון הסאונדים והמקצבים שמצאתי באורגנים האחרים

קורג KORG PA1000

קורג PA1000

קורג PA1000 הוא מחליפו של PA900, גם כאן בדיוק לקודמו, אין גירסה מזרחית לכלי ורבעי הטונים קיימים רק במסך. PA1000 כולל תכונות נוספות מאלו של ה-PA700, ביניהם: אפטר טאץ', הרמוניה ווקאלית, סאמפלר מתקדם, רמקולים איכותיים יותר, 2GB של סאונדים מובנים לעומת 1GB ב-PA700.

ב-PA1000 הקלידים הם חצי שקולים ומרגיש שהם שמו את אותם הקלידים של PA900. הקלידים הם לא איכותיים כמו אלו שב-PA4X.

למי שיצא לנגן בכלי ולהשוות את שניהם במקביל יראה שיש לא מעט סאונדים שלא קיימים ב-PA700.  ה-PA1000 כולל יותר דגימות (כולל דגימות dnc של קורג עם מספר שכבות סאונד). לדוגמה, ה-PA1000 כולל 100 סאונדים של dnc בעוד ה-PA700 מכיל רק 81 סאונדים וכך לגבי המולטי דגימות, 995  ב-PA1000 לעומת 818 ב-PA700. ב-PA1000 קיימים 1981 דגימות תופים לעומת 1657 דגימות ב-PA700.

הנתון הקריטי הם דגימות ה-dnc שאותם אין אפשרות להוסיף לכלי אז זהו שיקול משמעותי למי שמתלבט בין שני הכלים דוגמה נוספת ב-PA1000 היא דגימת הפסנתר שהיא סטריאו רב שכבתית ובPA700 רק שכבה אחת.

ה-PA1000 מאפשר לטעון עד ל-600 מגה של דגימות לעומת 256 מגה בלבד ב-PA700.

יתרונות

  • קלידים חצי שקולים (יכול להיות גם חיסרון לחלק מהקלידנים)
  • סאונדים ומקצבים עדכניים שנשמעים טוב
  • זיכרון כפול לדגימות
  • מסך מגע גדול ומתכוונן
  • תכונת "ספר שירים" הכולל תצוגה וחיפוש נוח
  • סקווינסר מתקדם
  • KAOSS למוזיקה אלקטרונית
  • הרמוניה ווקאלית
  • אפטר טאץ'
  • רמקולים איכותיים יותר

חסרונות

  • חלק מהמשתמשים דיווחו על באגים בתוכנה, לפעמים האורגן נתקע וצריך להפעיל מחדש. מאמין שעדכוני תוכנה יכולים לפתור/פתרו את העניין.

השוואה בין PA1000 אל PA4X

ה-PA4X יקר משמעותית מ-PA1000 ומתאים רק לקלידנים שמבינים את התכונות המתקדמות שחסרות להם בקלידים אחרים. ל-PA4X יש סליידרים פיזיים על גבי הכלי,  נתחיל מזה שה-PA4X מגיע ללא רמקולים מובנים וצריך לרכוש עבורו רמקול שמתלבש עליו. מהאזנה ל-PA4X עם הרמקול החיצוני וה-PA1000, הרמקול החיצוני של ה-PA4X נשמע איכותי ועוצמתי יותר. למרות שלPA4X יש 4 יציאות (ימין, שמאל, תופים ובס), בהגברה לא ניכר הבדל גדול בין הכלים ואוכל אף לציין כי המקצבים ב-PA1000 הם מעודכנים יותר ונשמעים יותר טוב.

עדכון 18/06/2019

PA4X זכה מאז לעדכונים בו נוספו מקצבים וסאונדים חדשים. לאחרונה PA4X זכה לעדכון 3.0 ובין השינויים העיקריים של העדכון הם שיפור בממשק, העלאת גודל הדגימות ל-1.5 ג'יגה ו-3 ג'יגה מקומפרס. בנוסף בוצע שיפור בזמן טעינת הכלי לאחר הפעלתו. לאחר העדכונים יש יותר יתרונות ל-PA4X על פני PA1000.

ימאהה Yamaha A3000

ימאהה A3000

כאחד שהיה נאמן לימאהה שנים רבות ובזמנו התרשמתי מהכלים הקודמים שלהם בסדרת PSR: A1000 ו-A2000 עם דגש למקצבים והסאונדים המזרחיים שהכילו. ה-A3000 הוא המחליף החדש בסדרה. מהתרשמות ראשונית הכלי נראה בנוי טוב, הייתי נלהב מהאורגן הזה תקופה לא קצרה במיוחד כאשר השוואתי לקורג PA600 אותו לא אהבתי כלל, עד שהשתכנעתי לנסות את הרולנד ודגמי הקורג החדשים וכיום שינתי דעה לגבי הימאהה, אני חושב שהעיצוב שלו די מגושם לזמנו וגם מבחינת משקל הוא כלי כבד. בנגינה עם הקלידים לתקופה ארוכה הם גם מאכזבים ונותנים תחושה של פלסטיק זול.

מה שאהבתי בממשק זה שהחליטו לצור דרך ויזואלית לבדל את המקצבים על ידי ציון דגלים של המדינה שממנה בא המקצב. לדוגמה לצד מקצביים טורקיים יוצג דגל של טורקיה, לצד מקצבים יוונים דגל של יוון וכן הלאה…

מבחינת הסאונד, לאחר נגינה והאזנה ממושכת, נשמע שאין בלאנס בין המקצבים והצלילים כברירת מחדל. האורגן דורש הרבה תיכנות ושיפורים כדי לצור ממנו תוצאות טובות ואני מכיר כאלו שעשו זאת והכלי נשמע ברמה גבוהה מאוד אך זה דורש זמן והתעסקות ודרוש לעשות זאת בכל כלי כפי שאציין בסוף הפוסט.

יתרונות

  • סקווינסר
  • סאמפלר (נדרשת תוכנה חיצונית)
  • מלא מקצבים וסאונדים מכל הארצות

חסרונות

  • הקלידים לא מרגישים כל כך איכותיים
  • ממשק פחות ידידותי למשתמש
  • אין מסך מגע
  • אין הרמוניה ווקאלית או אפקט למיקרופון (קיים ב-S970/S975)
  • מחיר יקר ביחס למה שהאורגן מציע
  • משקל כבד ביחס לכלים האחרים

ימאהה Yamaha S975

ה-S975 הוא אורגן מערבי, מחליפו של קודמו ה-S970 ומקבילו המזרחי הוא ה-A3000 שסקרתי לעיל. הכלי החדש מקודמו כולל שני תכונות חדשות ועיקריות שהם חצי Fill שנעשה באמצעות רגלית ואפקט משיכה לצליל.

היתרונות שלו על פני A3000 שהוא כולל הרמוניה קולית ויותר זיכרון למקצבים. נשמע שימאהה שיפרו כמה סאונדים ומקצבים בכלי אך לא שדרוג משמעותי מקודמו. לפחות לא כזה שהרגשתי מנגינה ראשונית בכלי.

השוואה בין A3000/S970/S975 אל Yamaha Genos

Genos של ימאהה זה האורגן המחליף של Tyros והמתחרה ב-PA4X של קורג. העיצוב נראה מרהיב, מסך גדול ומרשים שמאפשר גם שימוש בכפתורים או במסך המגע. מהתרשמות שלי מהכלי, התאכזבתי לגלות שהסמפלר דורש עבודה עם תוכנה נפרדת במחשב, לא מובן איך המהנדסים של ימאהה תכננו כזה דבר באורגן שאמור להחשב תחנת עבודה.

רולנד EA-7

רולנד EA-7

זהו הרולנד EA-7. בהתרשמות הראשונית שלי מהכלי, נראה מוזר שהחליטו להכניס בו שני מסכים אבל כיום אני יכול לאמר שמדובר בהנדסת אנוש גאונית. בצד ימין יש את הצלילים, במרכז את הסליידרים של המיקסינג, בעוד שצד שמאל מכיל את המקצבים. המסכים עובדים בסינכרון אחד עם השני. יש כאן סדר ונוחות. למרות שה-EA7 של רולנד אינו כולל מסך מגע, הכפתורים והסידור שלהם על גבי הכלי יחד עם התאורה, מציעים את הממשק הידידותי ביותר שקיים. כן כן, זו אולי דעה אישית אבל תחשבו כמה זמן הייתי צריך לשכנע את עצמי לעבור לכלי הזה מימאהה A3000 ועשיתי בחירה נכונה.

הקלידים הם קצרים יותר מרוב האורגנים בכמה מילימטרים אבל לא תרגישו בהבדל ורבים אפילו לא יבחינו בכך, הרוחב שלהם הוא סטנדרטי. ציפתי לאיכות נמוכה אבל להפתעתי, הם מרגישים מעולה. האיכות שלהם גבוהה מאוד בהשוואה לשאר האורגנים ובמיוחד אל PA600 שהופכים אותו להרגיש כלי זול ולא מקצועי ובנוסף גם אין להם את הרפרוף והחופשיות שיש באורגן A3000 של יאמהה.

גם הכפתורים והסליידרים שלו מרגישים מצויין. הסליידרים רגישים מאוד לכל תזוזה בדיוק רב. הכפתורים שטוחים ויש להם תחושה טובה במגע, במיוחד למישהו כמוני שעושה בו שימוש של לפחות חצי יום כל יום.

המילה שתאפיין אותו הכי טוב היא סמפלר. כי זה אחד מהיתרונות הגדולים של הכלי הזה שהוא סמפלר מעולה. הסאונד שלו יוצא טוב מאוד בהגברה, עוצמתי וחזק וכולל ממירים איכותיים למרות משקלו הקל של הכלי. באמת הופתעתי לטובה.

היתרונות העיקריים שלו הם משקל קל, רמקולים עוצמתיים, סמפלר, פדים לניגון של עם אפשרות סנכרון, רבעי טונים על גבי כפתורים ולא במסך, מגוון רחב של סאונדים מכל הסוגים והסגנונות, נגן מדיה מובנה עם יכולת הקלטה ועוד.

החסרונות שלו שאין לו הרמוניה קולית, לי אישית אין צורך בזה למרות שיש לו אפשרות לחבר מיקרופון עם אפקטים טובים. אין מצב גיטרה, שהיה קיים בדגמים אחרים של רולנד. אין אפטר טאץ', שזה חבל והיה יכול להוסיף ליכולות של הכלי. ודבר משמעותי שחסר בו, שאין סקווינסר ולא ברור לי מדוע רולנד לא חשבה להכניס את התכונה החשובה הזו, בכל אופן הסידור של תוכניות המשתמש בכלי מאפשר לי לפצות על זה ולא מוריד עבורי כלל מיכולותיו.

הופתעתי מכמות הסאונדים והמקצבים שהכניסו לתוכו, מעבר לאילו המערביים גם מארצות המזרח וארצות ערב אבל הם החסירו את המקצבים היוונים שהיו חסרים לי. אני בכל אופן מתכנת בעצמי את המקצבים ועובד על סט יווני לכלי שיימכר בקרוב ביוון ובהמשך גם בישראל.

יתרונות

  • סאמפלר מתקדם ביותר
  • קל משקל
  • רמקולים עוצמתיים
  • קלידים איכותיים (לא שקולים אבל עבורי מעולים!!)
  • נגן מדיה עם יכולת הקלטה מובנית
  • מלא סאונדים ומקצבים איכותיים מכל הסוגים

חסרונות

  • קלידים לא שקולים (יתרון עבורי)
  • אין אפטר טאץ'
  • אין סקווינסר

אורגנים אחרים שלא הזכרתי בפוסט

יש לי ניסיון גם עם Dante Medeli TR, אורגן שתוכנן בטורקיה, מכיר את כל יכולותיו אבל מבחינת הייצור, אי אפשר להשוות לכלים של החברות הגדולות. מבחינת יכולות הכניסו בו תכונות אבל כפי שאומרים אין חכם כבעל ניסיון, חוץ מאיכות חומרים נמוכה, נתקלתי במלא בעיות בו. זו החוויה האישית שלי מהאורגן הזה.

לסיכום: באיזה אורגן לבחור?

זו יכולה להיות דעה בהתאם לסגנון שלכם וההתרשמות שלכם מכל אורגן. אני אישית בחרתי ברולנד EA7 ולדעתי כיום הוא האורגן הטוב ביותר שקיים. קחו בחשבון, שאין דבר מושלם ולכל כלי יש את החסרונות והיתרונות שלו אבל יש את האורגן שהכי מתאים לכם ולי אישית הרולנד הוא הטוב ביותר מכל האורגנים הקיימים בשוק.

היו כמה סיבות שלא בחרתי בקורג. הרולנד התאים לי מבחינת היכולות שלו כפי שכבר ציינתי וגם אהבתי את האפשרות לשמירת תוכניות משתמש עם גישה קלה, זה פיצוי ענק ליכולות הסקווינסר של קורג. מעבר לזה, כאשר עשיתי השוואה בין PA700 ל-PA1000 מבחינת הסאונדים של dnc המובנים, ישנם לא מעט סאונדים שחסרים ובפער גדול במיוחד עם PA4X. קורג יכלה להוסיף אותם גם ל-PA700 וגם ל-PA1000 מבלי לעלות את מחיר הייצור אך נראה שבחרה שלא לעשות זאת משיקול שיווקי. ומדוע לא בחרתי ב-PA1000? יש לו קלידים חצי שקולים שאני פחות מעדיף. בנוסף, אין לו סליידרים לשליטה בזמן אמת על המיקס כפי שיש ב-PA4X והרולנד כאן ביתרון גדול עם הסליידרים האיכותיים הנותנים שליטה מלאה ונוחה בזמן אמת.

ה-E-A7 בעל סאונד נפלא, הקלידים שלו מרגישים מעולה ואחד היתרונות הגדולים שלו עבורי הוא משקלו הקל. יש בו את כל מה שאני צריך וזה מספק אותי נכון לעכשיו ולעתיד הקרוב.

כל האורגנים שציינתי בפוסט זה הם אורגנים מקצועיים שדורשים הכרה של היכולות שלהם, תכנות והתאמה אישית בטעם ואופי של כל קלידן. אין כלי שמגיע מושלם, יש צורך בהרבה תכנות והתעסקות עם מאפיינים כמו EQ, אפקטים, קומפרס וכדומה כדי להגיע לרמה גבוהה ואיכותית.

המדריך להקמת אולפן ביתי – חלק 6 – מיקרופונים מומלצים

החלק השישי של המדריך שלי להקמת אולפן ביתי שיעסוק בבחירת מיקרופון והמלצות על מיקרופונים.

מיקרופון הוא אחד מהכלים החשובים באולפן שתפקידו להמיר גלי קול לאותות חשמל אנלוגיים. מיקרופון יבחר על פי סוג השימוש בו וגם על פי גוון הסאונד שאנו רוצים לקבל כך שזוהי גם העדפה אישית.

סוגי מיקרופונים

  • מיקרופון דינמי – סוג המיקרופון הנפוץ ביותר שכל אולפן ביתי חייב להחזיק בו. המיקרופון הדינמי בעל עמידות גבוהה ומסוגל לקבל עוצמות סאונד גבוהות וטווח התדרים שהוא קולט מוגבל כך שהוא מתאים במיוחד להופעות חיות או סביבות רועשות. מיקרופון דינמי יהיה זול בהשוואה לסוגים אחרים של מיקרופונים.
  • מיקרופון קונדנסר – מיקרופון רגיש במיוחד הקולט טווח תדרים רחב יותר מזה של המיקרופון הדינמי. צריך להיזהר כאשר מקלטים איתו עוצמות סאונד גבוהות כמו מגברים של גיטרות חשמליות, חצוצרות וכלי נשיפה דומים. זקוקים למתח פאנטום 48V.
  • מיקרופון ריבון – מיקרופון עדין מאוד בהשוואה למיקרופון הדינמי והקונדנסר. בדומה למיקרופון הדינמי בו קיים סליל מתכת, במיקרופון זה מחליף אותו רצועת מתכנת דקיקה מאוד העשויה מאלומיניום. מיקרופוני ריבון לא מתאימים לכל שימוש ועוצמות סאונד גבוהות עלולות להרוס אותם בניגוד למיקרופון הדינמי שהוא עמיד יותר. מתאימות בעיקר לשירה ולקריינות אך גם להקלטת סאונד מרחבי כאשר ממוקמים מרחוק. לא זקוקים למתח פאנטום למרות שיש כמה דגמים יוצאו דופן שכן.

מיקרופונים דינמיים מומלצים

כמה דגמים מומלצים של מיקרופונים דינמיים.

מיקרופון דינמי Shure SM58Shure SM58

SM58 של Shure הוא המיקרופון הדינמי הפופולרי והנפוץ ביותר כמעט בכל אולפן. מיקרופון מומלץ להופעות ועמיד במיוחד, אמור לשמש אתכם למשך שנים רבות. ישנו דגם נוסף בשם SM58 S הכולל מפסק.

מחירו בארץ עומד על 640 ש"ח. ניתן לרכוש באיביי ב-89 דולר שהם כ-300 ש"ח, חצי מחיר מאשר בארץ (לא כולל משלוח).

חשוב להיזהר כי ישנם הרבה זיופים למיקרופון ואלה שלא מבינים בתחום יתקשו להבדיל בין הזיוף למקורי לכן חשוב לרכוש במקום אמין ואצל משווקים מורשים.

מיקרופון Shure SM57Shure SM57

SM57 של Shure הוא מיקרופון דינמי נוסף שנהפך ללהיט קלאסי נמכר. מתאים בעיקר להקלטות של מגברי גיטרה ותופים.

גם כמו קודמו, מחירו בארץ עומד על 640 ש"ח. תוכלו לרכוש אותו באיביי עבור 110 דולר בלבד (כולל משלוח לישראל) שהם כ-400 ש"ח.

 

מיקרופון AKG D5AKG D5

D5 של AKG הוא מיקרופון דינמי המיועד לשירה והוא נחשב למתחרה העיקרי של Shure SM58 שהזכרתי מקודם ויש כאלה המעדיפים אותו על פניו. הוא מדגיש יותר את התדרים הגבוהים אבל אני אישית מעדיף את ה-Shure SM58. בדיוק כמו ב-SM58 של Shure, גם כאן AKG בחרה להציע דגם נוסף AKG D5 S הכולל מפסק.

 

מיקרופונים קונדנסרים מומלצים

כמה דגמים מומלצים של מיקרופונים קונדנסרים.

מיקרופון Rode NT1-ARode NT1-A

מיקרופון קונדנסר שנהפך לסטנדרט בכל אולפני ההקלטות המובילים בעולם. המיקרופון כולל ממברנה רחבה. Rode היא מותג ידוע בתחום המיקרופונים, חברה הנוסדה עוד בשנת 1967.

מחירו בארץ כ-1,600 ש"ח. תוכלו לרכוש אותו באיביי עבור כ-800 ש"ח כולל משלוח.

מיקרופון קונדנסר AKG C414 XLIIAKG C414 XLII

מיקרופון קונדנסר רב תכליתי מהמותג הידוע AKG כולל 5 מצבים לאלו המעוניינים להקליט כלי נגינה שונים במרחקים וטכניקות שונות זה המיקרופון בו כדאי לבחור. המיקרופון הזה מתאים לביצוע הקלטות מגוון ויכול להתאים גם לקריינות ולהקלטות של שני קריינים מכל צד במקביל או לשירה בדואטים.

נכון לעכשיו מחירו של המיקרופון בישראל עומד על 5,270 ש"ח.

מיקרופון קונדנסר Samson C01Samson C01

לבעלי התקציב הנמוך, מיקרופון קונדנסר של חברת Samson המייצרת ציוד אודיו. החברה צברה מוניטין בתחום הציוד הזול לאולפנים. מתאים לאלו שמתחילים וזקוקים לקונדנסר אך אין באפשרותם לרכוש את אלו היקרים.

מחירו בארץ כ-350 ש"ח.

מיקרופון קונדנסר Marantz MPM-1000Marantz MPM-1000

מיקרופון קונדנסר בעל דיאפגרמה רחבה מתאים כמעט לכל סוגי ההקלטות כולל שירה וקריינות. מגיע עם בולם זעזועים, מתקן שולחני וכבל XLR.

מחירו פחות מ-300 ש"ח בארץ והוא בהחלט נותן תמורה טובה מאוד למחיר.

מיקרופונים קונדנסרים עם דיאפגרמה קטנה

מיקרופונים קונדנסרים מומלצים עם דיאפגרמה קטנה נקראים גם "עפרונות" ובאים בדרך כלל בזוג. יכול לשמש למגוון סוגי הקלטות ביניהם גיטרה, תופים ושאר הכלים הדורשים הקלטה מרחבית. לא מתאימים לשירה. דורשים מתח פאנטום 48V.

מיקרופונים Samson C02Samson C02

זוג מיקרופונים "עפרונות" קונדנסרים לבעלי התקציב הנמוך מגיעים עם ספוגים ומתקנים. בישראל נמכרים נכון לעכשיו ב-589 ש"ח עבור זוג מיקרופונים.

 

 

המדריך להקמת אולפן ביתי – חלק 5 – אוזניות אולפן מומלצות

החלק החמישי במדריך להקמת אולפן ביתי שיעסוק בבחירת אוזניות אולפן. אוזניות אולפן נועדו עבור יצירת והפקת מוזיקה ובדיוק כמו המוניטורים האולפניים הם מהווים חלק חשוב בתהליך ההפקה מכיוון שהם נותנים לנו אינדקציה בזמן עבודה כיצד היצירה שלנו נשמעת.

מה ההבדל בין אוזניות רגילות לאוזניות אולפן?

אוזניות רגילות בדרך כלל מותאמות כך שידגישו תדרים מסוימים כך שהסאונד יישמע יותר טוב אך זה בדיוק ההפך ממה שאנו צריכים בתהליך ההפקה שלנו. בדיוק כמו רמקולים רגילים למוניטורים אולפניים אנו נרצה שאוזניות האולפן ישמיעו לנו את הסאונד בצורה נקייה ככל האפשר וללא שינויים.

סוגים של אוזניות אולפן

ישנם שני סוגים של אוזניות אולפן:

  • אוזניות סגורות – המכסה החיצוני של האוזניות הוא סגור והם נועדו בעיקר להקלטות כדי לשמוע בלייב את ערוץ הסאונד שאנו מקליטים בין אם זה שירה או כלי נגינה. היתרון שבהן שהסאונד לא דולף אל מחוץ לאוזניות.
  • אוזניות פתוחות – המכסה החיצוני שלהם הוא פתוח. נועדו למיקסינג ומסטרינג. נוחות יותר לעבודה ממושכת אבל הסאונד עלול לדלוף ולהיקלט במיקרופונים לכן פחות מומלצות לשימוש בעת הקלטה.

האוזניות הסגורות גם מבודדות מרעשים חיצוניים כך שסאונד לא דולף לא מבחוץ במקרה של סביבה רועשת ולא מהסאונד כלפי חוץ שהאוזניות מפיקות. החיסרון שהבס עלול להשמע בהן קצת עמום והן את המרחב בניגוד לאוזניות הפתוחות.

באוזניות הפתוחות המצב הוא שונה והסאונד יכול לדלוף מתוך ואל האוזניות. אם אתם בסביבה שקטה האוזניות יכולות להתאים ולהשמע טוב והסאונד בהם ישמע יותר טבעי מהאוזניות הסגורות אך הם לא יתאימו לסביבה רועשת כמו הפקות חיות וכדומה.

אוזניות אולפן מומלצות

כמו בכל פריט באולפן הביתי שלנו, ככל שנשקיע יותר כספית כך המוצר יהיה איכותי יותר לכן זה שוב שאלה של תקציב.

אוזניות אולפן AKG K240 MKIIAKG K240 MKII

אוזניות אולפן חצי פתוחות של המותג הידוע AKG, אוזניות אלה הם בגירסה המחודשת ומחליפים את הגירסה הקודמת והקלאסית AKG K240 שהיו נפוצים מאוד בכל אולפן.

מחירם עומד על 600 ש"ח. משום מה, נכון לעכשיו הדגם הקודם של האוזניות AKG K240 עדיין נמכר בישראל ומחירם עומד על כ-450 ש"ח. האם יש הבדל משמעותי? בשניהם הסאונד נשמע טוב אך האוזניות בדגם החדיש נוחות יותר ומגיעות עם כבל מסולסל ועם סט פדים. שיקול שלכם על פי התקציב.

אוזניות אולפן K271 MKIIAKG K271 MKll

אוזניות אולפן סגורות בגירסה המחודשת. היתרון שלהם שסאונד לא דולף אל ומחוץ לאוזניות כך שהם מתאימות במיוחד להקלטות. הם מגיעות עם כבל מסולסל.

מחירם באתר הרשמי עומד על 200 דולר ובארץ מחירם עומד על כ-650 ש"ח נכון לעכשיו.

אוזניות אולפן Audio Technica M50XAudio Technica ATH-M50x

אוזניות סגורות של המותג Audio Technica, נפוצות באולפנים הביתיים ברחבי העולם. נשמעות טוב וגם זכו להרבה ביקורות טובות. האוזניות קיימות גם בצבע חום ולבן.

מחירם בארץ עומד על 669 ש"ח. זהו המחיר שהם נמכרות ברוב החנויות בארץ.

אוזניות Superlux HD681Superlux HD681

אוזניות חצי סגורות המיועדות אך גם נותנות סאונד טוב יחסית למחיר הנמוך.

נמכרות בישראל בסביבות 300 ש"ח אבל תוכלו לרכוש אותם דרך איביי בכ-100 ש"ח.

המדריך להקמת אולפן ביתי – חלק 4 – מוניטורים אולפניים

החלק הרביעי של המדריך להקמת אולפן ביתי שיעסוק בבחירת מוניטורים אולפניים.

למה צריך מוניטורים אולפניים ומה ההבדל בינם לבין רמקולים "רגילים"?

תפקידם של מוניטורים אולפניים הוא להשמיע את הסאונד ללא תוספות כלשהם בעוד רמקולים אחרים (של מחשב או קולנוע ביתי) נועדו לתת דגש לתדרים מסוימים כדי להפיק סאונד מעודן יותר. המוניטורים האולפניים ייתנו סאונד טהור ככל הניתן כך שניתן לעבוד על היצירה שלאחר מכן תתנגן ברמקולים ומערכות סאונד אחרות וצריכה להישמע טוב בכולם.

גם אם ביצעתם את ההקלטה באמצעות אוזניות, המוניטורים האולפניים עדיין יהוו את החלק החשוב בשלב המיקס והמסטרינג כדי לקבל הענות מלאה לטווח תדרים רחב.

המוניטורים האולפניים הם חלק חשוב מאוד באולפן הביתי, מכיוון שדרכם אנו מקבלים את האינדיקציה על הסאונד שאנו מפיקים, לכן חשוב מאוד להשקיע בזוג איכותי.

שאלת התקציב

כמו בכל דבר אחר בחיים, על איכות משלמים וההחלטה בבחירת המוניטורים היא לרוב תקציבית. מוניטורים איכותיים יותר וממותגים יעלו הרבה יותר.

זוג מוניטורים איכותי ינוע בין 1,500 ל-3,000 ש"ח ויכול להגיע גם ל-5,000 ש"ח ומעלה. אין אלטרנטיבות חלופיות וגם אם תחליטו להתחיל בזוג מוניטורים של מותג זול בהמשך תבינו שאתם צריכים להשתדרג ויש הבדל משמעותי בין מוניטורים זולים לאיכותיים ויקרים.

מוניטורים אקטיביים מול פסיביים

מוניטורים פסיביים הם רק רמקולים לא מוגברים שדרוש מגבר חיצוני לפעילותם בעוד שמוניטורים אקטיביים כוללים מגבר מובנה בתוכם כך שאין צורך ברכישה או התעסקות בציוד נוסף להפעלתם ואלו הם המוניטורים המומלצים. גם במוניטרים אקטיביים תוכלו להיות בטוחים שהיצרן כבר התאים ותכנן במיוחד את המגבר שבתוכם לעבוד עם טווח התדרים של הרמקולים.

איזה גודל של מוניטורים לבחור

גודלם של המוניטורים נמדדים על ידי קוטר הוופר שלהם באינץ. חשוב לבחור את גודל המוניטורים בהתאם לגודל החדר המשמש כאולפן הביתי. בחירה שגויה תגרע מהיכולת שלהם לספק לנו את טווח התדרים שהם נועדו להפיק.

לרוב האולפנים הביתיים מוניטורים בגודל של 5 אינץ אמורים להתאים לגודל של חדר ממוצע המשמש כאולפן ביתי, לחדרים גדולים יותר מומלץ לבחור במוניטורים של 8 אינץ.

היתרון במוניטורים גדולים יותר שהם יכולים להפיק בס עמוק יותר. מוניטור של 8 אינץ יפיק יותר טוב את תדרי הבס מאשר מוניטור של 5 אינץ. אפשרי גם לבחור במוניטורים של 5 אינץ ולהוסיף להם סאבוופר.

השיקול האחר, הוא המקום שהם תופסים ושוב זה יהיה בהתאם לגודל החדר ולמקום שברשותכם. לא תרצו להתאכזב לגלות לאחר שרכשתם את המוניטורים שאין להם מספיק מקום בשולחן העבודה שלכם. ישנם מוניטורים באותו גודל אינץ אבל במעטפת קטנה יותר (בהתאם לייצרן), וודאו כי יש להם מקום מתאים עבורכם. זכרו שלמיקום שלהם יש חשיבות רבה וחשוב שהם ימוקמו באופן מסוים במקביל אל אוזנכם.

רוב המוניטורים האולפניים הפופולריים הם לטווח קרוב (Near Field) בגודל של 4-8 אינץ עד בינוני (Mid Field) בגודל של 8-10 אינץ.

סטנדים למוניטורים אולפניים

לא רק המיקום של המוניטורים הוא חשוב אלא גם היכן אנו מניחים אותם. בין אם שולחן העבודה או סטנדים. בעיקרון מומלץ מאוד להניחם על סטנדים מיוחדים, חשוב מאוד לא להתפשר בהם כי הם יכולים להשפיע הרבה על ביצועי המוניטורים. סטנדים איכותיים יהיו כבדים ויציבים. מחירם של סטנדים למוניטורים ינועו בין 190 ש"ח אל 500 ש"ח בהתאם לאיכותם.

אם החלטתם בכל זאת להניחם על שולחן העבודה מומלץ לרכוש ספוגי בידוד מיוחדים על יישבו המוניטורים, תוכלו לרכוש כאלה דרך איביי בדולרים בודדים ותתפלאו הם עושים פלאים.

מוניטורים אולפניים HS8מוניטורים אולפניים מומלצים

  • Yamaha HS8 – זוג מוניטורים איכותיים בקוטר 8 אינץ שנותנים תמורה טובה מאוד למחיר ועליהם אני ממליץ. נמכרים בסביבות 3,100 ש"ח בארץ. נמכרים גם בגדלים אחרים (דגם HS7 בגודל 6.5 אינץ – 2,780 ש"ח ודגם HS5 בגודל 5 אינץ – 2,180 ש"ח).
  • Adam A7X – נהפכו לסטנדרט בכל האולפנים המקצועיים ברחבי העולם. כל מוניטור בודד עולה בסביבות 4,000 ש"ח בארץ כך שלא כל אחד יכול להרשות לעצמו לקנות אותם. מוניטורים מקצועיים המיוצרים בגרמניה. מומלץ לבחור לבעלי התקציב המתאים.
  •  Samson Resolv SE5 – מוניטורים לתקציב קצת יותר נמוך. נמכרים בסביבות 1,500 ש"ח אבל אני יוכל לאמר מניסיון שהם הטובים ביותר שתוכלו למצוא בתקציב הזה. קיימים גם בגדלים אחרים (של 6 ו-8 אינץ).

ישנם מוניטורים אולפניים זולים יותר (של M-Audio לדוגמה) אבל כפי שאמרתי בתחילת הפוסט המוניטורים הם חלק משמעותי בהרכבת האולפן הביתי שאין לו פשרות, לכן מומלץ להגדיל את התקציב ולבחור במוניטורים איכותיים יותר במיוחד אלו שהמלצתי עליהם.