בעולם מוצף בצרכנות, במרדף מתמיד אחר עוד דברים חומריים ובעומס מידע והסחות דעת, מצאתי נחמה ותכלית בפילוסופיה של המינימליזם. המסע שלי לעבר המינימליזם הפך לטרנספורמציה שאפשרה לי לארגן לא רק את המרחב הפיזי שלי אלא גם את דרך החשיבה ואת סדרי העדיפויות שלי.
מינימליזם, בעיני, הוא דרך חיים. זהו אורח חיים שמעריך איכות על פני כמות, צבירת חוויות על פני צבירת רכוש, והתמקדות רק בדברים שחשובים באמת המעניקים ערך ומשמעות לחיים תוך היפטרות מכל השאר.
אחד ההיבטים המשפיעים ביותר של המינימליזם עבורי הוא התפטרות מכל החפצים בהם אין לי צורך. התחלתי בלעבור על החפצים שלי, פריט אחד בכל פעם, ושאלתי את עצמי שאלה מכרעת: "האם הפריט הזה מוסיף ערך לחיי?" השאלה הפשוטה לכאורה הזו אילצה אותי להתעמת עם כל מה שצברתי במשך כל השנים. זה היה תהליך בו היה צריך להרפות מחפצים שכבר לא שירתו מטרה, ולפנות מקום למה שחשוב באמת.
על ידי הפחתת העומס, יצרתי עבורי סביבה שלווה והרמונית. החלל הרגיש נקי יותר ונטול הסחה, מצאתי שקל יותר להתמקד במה שחשוב באמת, בין אם זה עבודה, תחביבים או בילוי זמן איכות עם אנשים אהובים. המינימליזם הפך את מרחב המחיה שלי למקלט שבו יכולתי להיטען מחדש ולמצוא השראה.
המינימליזם התרחב גם לחיי הדיגיטליים. ביטלתי את המנוי לאינספור רשימות תפוצה באימייל, סידרתי את עדכוני המדיה החברתית ופישטתי את סביבת העבודה הדיגיטלית שלי. זה לא רק הפחית את הסחות הדעת אלא גם נתן לי יותר זמן לעיסוקים משמעותיים כמו קריאה, למידה וחיבור עם מקורות מידע חשובים ברמה עמוקה יותר.
מעבר להתפטרות הפיזית מהחפצים והדיגיטלי, המינימליזם אפשר לי להעריך יותר את הערכים והעדיפויות שלי. זה עודד אותי לחשוב על מה שבאמת מביא לי שמחה ואושר. לחוויות ולרגעים הפשוטים בחיים יש הרבה יותר ערך מאשר רכוש חומרי. עם ההבנה הזו, התחלתי להשקיע מזמני ומשאבי בפעילויות וחוויות שהעשירו את חיי, כמו טיולים, עיסוק בתחביבים נוספים ויצירת קשרים עם אנשים.
המינימליזם גם גרם לי לאמץ צרכנות מודעת. כעת אני מודע יותר למה שאני רוכש, בהתחשב בהשפעה הסביבתית והאתית של הבחירות שלי. אני בוחר במוצרים ברי קיימא ואיכות שמתיישרים עם הערכים שלי, מפחיתים בזבוז ותומכים בעסקים שמתעדפים קיימות ושמירה על הסביבה.
המינימליזם לימד אותי שפחות אכן יכול להיות יותר. זה הוביל אותי לחיים יותר מכוונים ומטרתיים, שבהם אני מעריך את היופי שבפשטות ואת החשיבות של החיים ברגע הנוכחי. למדתי ששחרור מעודף עזר לפנות לא רק את הסביבה הפיזית מולי אלא גם מפנה מקום וזמן למחשבות נוספות ומאפשר לי להתמקד במה שחשוב באמת.
פתחתי קבוצת פייסבוק בשם המינימליסטים שנועדה לאחד אנשים החושבים באותו קו המחשבה. מקום בו יוכלו לשתף, לשאול ולהתייעץ עם מינימליסטים אחרים.
להיות מינימליסט כמוזיקאי
אחד האתגרים עבורי בלהיות מינימליסט הוא זה שאני רב-נגן המנגן במספר כלי נגינה. החזקת מספר כלי נגינה תופסת מקום וכל כלי נגינה דורש גם זמן ומאמץ לתחזוקה, דבר שלא כל כך מתאים לאורח החיים המינימליסטי אבל עדיין יכולתי למצוא את האיזון לשלב בין שניהם.
מבין כלי הנגינה, כל אחד תופס מקום מיוחד בליבי. לכל כלי נגינה יש את האופי הייחודי שלו בין אם זה בוזוקי, גיטרה, בגלמה או קלידים. אני יכול לומר שהבוזוקי הוא הכלי העיקרי שלי אליו אני הכי מרגיש מחובר מכלל כלי הנגינה שברשותי.
כל כלי נגינה באוסף שלי זכה למקומו, לא רק ככלי נגינה אלא כפריט המשקף את המסע שעברתי כמוזיקאי. עם זאת, בהתאם לנסיבות נאלצתי להיות פרקטי בהערכת אחזקתם. האם אני מנגן על כל כלי לעיתים קרובות, או שחלקם אוספים אבק בפינה? האם הכלי הזה חשוב עבורי ויוסיף ערך לנגינה שלי? זו שאלה קשה שאילצה אותי להיפרד מכמה כלים שלא תרמו למסע המוזיקלי שלי.
תחזוקה היא שיקול מרכזי. לוודאות שכל כלי נגינה שברשותי ישאר במצב טוב לנגינה דורשת ממני זמן וטרחה. ניקוי קבוע, כוונון ותיקונים מדי פעם הופכים לשגרה של ממש עבורי. זו השקעה, לא רק הוצאת כספית, אלא כזאת שתשפיע על אורך החיים של כלי הנגינה שלי ובסאונד שהם מפיקים.
במקום לאגור כלים לכל ז'אנר, חיפשתי כאלה שיכולים לחצות בין תרבויות מוזיקליות שונות. קלידים עם מגוון צלילים ומקצבים הפכו לכלי נגינה מרכזי שגרם לי לוותר על כמה כלי נגינה מהאוסף שלי ששימשו אותי להקלטות ביתיות. זה עניין של לעשות יותר בפחות.
אז להיות מוזיקאי מולטי-אינסטרומנטליסט כמינימליסט אפשרי עם שיקול דעת נכון. על ידי תעדוף והתמקדות בכלי הנגינה העיקריים בהם אני מנגן יכולתי בהחלט להמשיך לרדוף אחר התשוקה שלי כמוזיקאי בהשתלבות עם אורח חיים מינימליסטי.
נכתב על ידי:
יוסי אהרון
כתיבת תגובה