אימון ארוך בנגינה לא בהכרח יהפוך מוזיקאי לנגן טוב יותר וגם לא את הנגינה שלו, אולי גם ההפך יכול לקרות במיוחד שלמוזיקאי אין את הטכניקה הנכונה וגרוע מכך, אם הוא לוקה בחסר בידע תיאורטי, יכול להיווצר מצב בו הוא מבצע טעות וחוזר עליה שוב ושוב ואז הטעות נהפכת להרגל, זה אחד הדברים שיש להימנע מהם.

מצב כזה יכול לקרות גם עם תלמידים שלומדים אצל מורה ללא יכולת ללמד ולצערי, כמורה לבוזוקי, נתקלתי בכאלה תלמידים שרכשו טכניקות נגינה שגויות מאנשים המתיימרים להיות "מורים" ויותר קשה עבור תלמידים שהתרגלו לטעות זמן רב מאשר תלמידים שמתחילים ללמוד ישירות את הדרך הנכונה לביצוע.

אני מנגן מגיל 6 על מספר כלי נגינה וביניהם הבוזוקי שהוא כלי הנגינה העיקרי שלי. הייתי בסביבת מוזיקאים ונגנים וירטואוזים וספגתי ידע מוזיקלי רב. ניגנתי לפחות 5 שעות בכל יום ברציפות ללא הפסקה ולפעמים גם יותר מכך. אני מניח שאני קיבלתי חינוך מוזיקלי נוקשה, אם לקרוא לזה כך, כי היו לי מורים די קשוחים וקפדנים ולעולם לא חזרתי על טעות בתחילת דרכי כילד, הייתי מאוד קשוב ומרוכז בנגינה, זו הייתה סביבת עולמי. לא רבים זוכים לגדול בדרך כזאת.

המשפט שעליו אני חוזר עליו לתלמידיי וגם אותו הזכרתי בספר הלימוד שכתבתי, הוא: "כדי להיות נגן בוזוקי טוב, צריך להיות מוזיקאי טוב!". כדי להיות נגן טוב ולא חשוב באיזה כלי נגינה מדובר חייבים להבין את התיאוריה המוזיקלית ואת הבסיס הנכון לנגינה.

אימון ראשוני הוא אימון חובה למי שעוד לא ניגן

האימון הבסיסי הנדרש ליכולת נגינה בכלי נגינה כלשהוא דרוש על מנת לרכוש מיומנות הכוללת אחיזה נכונה של הכלי, פריטה נכונה, קואורדינציה (במקרה של כלי מיתר כמו גיטרה או בוזוקי) בין יד ימין ליד שמאל, שליטה במעבר בין מיתרים ואקורדים ועוד. לכן באימון מסוג זה דרוש אימון אינטנסיבי ובדרך כלל צריכה להיות תוכנית לימוד הכוללות תרגילים ספציפיים לאימון כל יכולת.

אצלי זה קרה בגיל מאוד צעיר כך שזה היה טבעי עבורי כמו לדעת שפת אם אבל יש כאלה שמתחילים ללמוד נגינה בגיל יחסית מאוחר, אני מתכוון לכל גיל המאוחר משלב הילדות, למרות שאף פעם לא מאוחר ללמוד ויש לי גם תלמידים בני 60+. בגילאים מאוחרים יותר קשה יותר לרכוש יכולת נגינה מתקדמת כפי שנגן יכול לרכוש בעודו ילד. אני אישית חושב שמדובר גם בחשיפה אל סביבה בדיוק כמו ברכישת שפה בילדות ואיתה המבטא. מבטא זה לא דבר שקל ללמוד, זה דבר שנרכש באופן טבעי מהסביבה בה מישהו גודל.  ארחיב על כך בהמשך בפוסט אחר שלי על תרבות ומוזיקה.

יש חשיבות לקצב ותזמון

הדיוק חשוב לא רק בצליל הנכון אלא בקצב, התזמון ומשך הצליל אותו אתם מנגנים. אני ממליץ לעבוד עם מטרונום במיוחד זה חשוב שאתם בתחילת דרככם.

גם שקט במוזיקה הוא חלק מהאימון. צריך לדעת מתי להתחיל לנגן, מתי לנגן כל תו, לאיזה משך ובאיזה בדרך לפרוט, עוצמה וכו'. מי שרוצה ללמוד לנגן ולוקח את זה בצורה רצינית אמור ללמוד את כל זה. אני ממליץ לכל תלמידיי ללמוד תווים ותיאוריה מוזיקלית, כך כל תלמיד אמור ללמוד. זה לא נכון ללמוד לנגן רק "משמיעה". זה בדיוק כמו לנהוג ברכב ללא רישיון או לדעת לקרוא מבלי לדעת לכתוב.

מתאמנים אבל לא מרגישים התקדמות?

אתם מתאמנים זמן רב בנגינה אבל מרגישים שאתם לא מתקדמים? יש סיבה לכך. דבר ראשון, אם אתם לומדים ללא תוכנית לימוד או מורה ואין לכם קטעי לימוד ספציפיים להתמקד בהם זה יכול להיות חיסרון מכיוון שאתם תהיו מפוזרים לגבי האימון שלכם בנגינה, לא תדעו על מה להתאמן ואיך, והחשוב ביותר שלא תוכלו לתת ביקורת לעצמכם אם אתם מנגנים נכון או לא.

אם יש לכם מורה ואתם לא מרגישים התקדמות בנגינה אז ככל הנראה שהמורה שלכם הוא לא טוב כי אם הבעיה היא בכם ונובעת מחוסר ריכוז לדוגמה, המורה אמור להיות גלוי ולאמר זאת ולא להמשיך למשוך ליותר שיעורים.

מרגישים כאב בזמן נגינה? הפסיקו לנגן!

אם אתם מרגישים כאב בזמן נגינה ולא חשוב אם מדובר בפסנתר, כלי מיתר או כלי אחר, הפסיקו מיד לנגן. אם תמשיכו תוכלו לגרום לעצמכם רק נזק, מה שעלול לגרום לכם לאבד את היכולת לנגן בעתיד. אין שום יתרון באימון אגרסיבי, המטרה היא לגרום להתקדמות ולא לחזור אחורה. לכן ברגע שאתם מרגישים שהאימון יותר מידי עבורכם, פשוט הפסיקו וקחו מנוחה.

אין אימון מושלם…

מה שאתם צריכים לזכור זה שאין אימון מושלם. אימון לעולם לא יהיה מושלם. התוצאה היא הביצוע הסופי שלכם, האם הוא יהיה מושלם? זו השאלה שצריך לשאול. אני חושב שהשאיפה לשלמות עבור אמן היא זו שיוצרת יצירות נפלאות, אמן שלא מסתפק גם במושלם, הוא אמן טוב. זכרו זאת.