ב-7 לאוקטובר 2023, מדינתנו חוותה מתקפת טרור אכזרית ובלתי נתפסת. זה קרה בבוקר שבת, בחג שמיני עצרת, שמחת תורה. אירוע בו חדרו לישראל במתקפת פתע אלפי מחבלים שכל כוונתם הייתה לרצוח בצורה אכזרית ומרושעת אנשים חפים מפשע ביניהם קשישים, נשים, ילדים ותינוקות.
אנשי זק"א תיארו זוועות מחרידות ובלתי נתפסות. על פי העדויות, המחבלים הטרוריסטים האכזריים אנסו נשים וילדות קטנות וחוללו את גופן, קטעו והשחיתו את איבריהן הנשיים. יש עדויות לאונס קבוצתי. הם גם קטעו את איבריהם הזכריים של הגברים היהודים. התעללו בילדים ותינוקות, ערפו את ראשיהם.
אחד ממחבלי חמאס בחקירותיו תיאר כיצד הוא רצח באכזריות גבר ואישה באמצעות פטיש. הם לא הסתפקו בלרצוח את חיילנו אלא גם להתעלל בגופותיהם ולחלל את גופם לאחר מותם. ישנם עדויות להשחתת הפנים של גופות הקורבנות ביניהם גם נשים, המחבלים ירו מספר רב של פעמים בפני הקורבנות במטרה להשחיתם. הם שרפו אנשים בחיים ביניהם נשים ותינוקות. ולא מספיק שעשו זאת, האזרחים העזתים מיהרו לפלוש ולבזוז מכל הבא ליד.
גם בעבר היו מתקפות טרור על ישראל בין אם מחבלים מתאבדים שהתפוצצו במרכזי ערים, פיגועי ירי ודקירה, היו לא מעט פיגועים בישראל בהם חדרו מחבלים לבתי אזרחים יהודים בהם היו משפחות עם ילדים כמו הפיגועים של שנת 1974 בנהריה, קריית שמונה והפיגוע במעלות באותה השנה אבל הזוועות במתקפת הטרור של 7 לאוקטובר היו מבין החמורות ביותר גם במעשים המחרידים שלהם, גם במספר הנרצחים, גם בפגיעה הישירה באזרחים, בנשים וילדים.
האכזריות שלהם ודרך הפעולה הבלתי אנושית שלהם הייתה קיימת עוד בעבר ואף בהיסטוריה כולה. הפרהוד, הוא פוגרום שנעשה בחג השבועות 1-2 ביוני 1941 ביהודי בגדאד בו נרצחו מעל 1,000 יהודים על ידי אזרחים מוסלמים, לא לוחמים, לא טרוריסטים, אזרחים. והצבא העיראקי בחר לא להתערב ולא לעזור ליהודים, רק עד שכבר היה מאוחר מידי והפרעות נפסקו. גם הבריטים בחרו שלא להתערב ולא הגנו על היהודים בפרעות אלו.
בפרעות אכזריות אלו, המוסלמים הכו יהודים עד זוב דם, ערפו את ראשם ברחובות לעיני כל כאשר נהגים דורסים ומשחיתים את גופתם. הפורעים המוסלמים אנסו נשים וילדות וכרתו את איבריהם בעודם בחיים. הם שחטו תינוקות לעיני הוריהם ופגעו גם בזקנים. בין האזרחים המוסלמים שביצעו את הפרעות היו פקידי ממשל, אנשי חינוך, מורים ותלמידי בית ספר. אז לא מדובר באנשים לא מושכלים שנסחפו למצב אלא ברוב האזרחי, באנשים שהיו נחשבים לנורמטיביים, לחבריהם של היהודים, באנשים אלו היה טמון הרצחניות והאכזריות שהתפרצה בפתאומיות.
ה-7 לאוקטובר היה חזרה של אירועי העבר
ב-1 במאי 1921, במאורעות תרפ"א, היה טבח ביפו על ידי פורעים מוסלמים שהתנפלו על יהודים, הכו אותם, רצחו אותם וביתרו את גופתם וגם אנסו נשים יהודיות. ב-23 באוגוסט 1929, מאורעות תרפ"ט, תוקפים ערבים רצחו 133 יהודים. יום למחרת, ב-24 לאוגוסט 1929, אירע טבח חברון בו ערבים מוסלמים, תושבי העיר חברון רצחו בצורה אכזרית ומרושעת תושבים יהודים ביניהם נשים וילדים. התושבים הערבים המוסלמים אנסו ילדות קטנות לעיני הוריהם וביתרו את גופותיהם בצורה הכי זוועתית ומרושעת שיכולה להיות.
היה רוקח בשם בן ציון גרשון שהיה עוזר לחולים יהודים וערבים בבית הדסה, הם הכו אותו קשות, תוך כדי שעשרות פורעים מוסלמים אונסים באכזריות את הבת שלו ואז רוצחים אותה. הם גם כרתו את ידה של אשתו בעודה בחיים ורוצחים גם אותה. בטבח הנוראי הזה הם חיסלו למעשה את ההתיישבות היהודית בחברון.
אירוע נוסף, בו מוסלמים רצחו בעינויים 7 יהודים, בהם כרתו את איבריהם הזכריים בעודם בחיים לפני רציחתם. אין מילים לתאר את הזוועות שחוללו הפורעים הערבים המוסלמים. אגב, בין הנרצחים היה הרב מאיר שמואל קסטל, ממגורשי ספרד, משפחתו התיישבה בעזה לאחר הגירוש ואז עברה לחברון בשנת 1799. זוהי גם הוכחה להתיישבות ההיסטורית היהודית בעזה.
חסיד חב"ד בשם משה גולדשמיד שהפורעים הערבים באותם מאורעות עינו אותו בעינויים קשים ומחרידים לתיאור, ניקרו לו את העיניים ושרפו את ראשו על אש הפרימוס בעודו בחיים עד שנרצח בייסורים וכל זאת לעיני ביתו בת ה-5, לאחר שראתה כיצד רוצחים את אביה, הם ביתרו את ראשה לשניים באמצעות חרב. את אמה, אשתו של גולדשמיד, רצחו בדקירות סכין. לא רק הגברים המוסלמים לקחו חלק בפרעות אלא גם הנשים שלהם. לאחר הרצח האכזרי שביצעו המוסלמים במשפחת גולדשמיד, נכנסו עשרות נשים מוסלמיות ובזזו את כל הפריטים והחפצים שהיו בביתם.
ב-19 במרץ 1954, התרחש טבח מעלה עקרבים בו נרצחו 12 נוסעים יהודים באוטובוס של אגד שהיה בדרכו חזרה לתל אביב מאילת. המחבלים הטרוריסטים בפיגוע אכזרי זה, אנסו, קטעו איברים ובזזו את התכשיטים של הקורבנות היהודים. אגב, ראש הממשלה דאז משה שרת סירב לבצע פעולת תגמול לעומת זאת מנחם בגין קרא לצאת בפעולת תגמול.
"אם לא תגיבו ולא תשיבו, דמנו יהיה באמת הפקר"
מנחם בגין
אבל אתם יודעים מה, לא צריך לחזור הרבה בזמן, הלינץ' ברמאללה ב-12 לאוקטובר שנת 2000 בו המון פלסטיני, אזרחים פלסטינים לכאורה, יחד עם שוטרים פלסטינים, רצחו שני חיילי מילואים שטעו בדרכם והשחיתו את האיברים שלהם בצורה זוועתית. הם עקרו מהגופות שלהם את איבריהם הפנימיים והחזיקו אותם לראווה. זוועה של ממש. אנחנו יכולים לראות כאן דפוס פעולה שיטתי ואכזרי של אונס, רצח והשחטת הגופות.
אתם צריכים להבין, השוטרים הפלסטינים במקום להגן ולשמור על החיילים שטעו בדרכם, בחרו להשתתף ברציחתם האכזרית של החיילים היהודים. עם אלו אפשר לעשות שלום? להם אנו רוצים לתת להקים מדינה? אלו יכולים להיות שכנינו?
פעולת התגמול של ישראל
מה הייתה פעולת התגמול של ישראל לאחר הלינץ' ברמאללה? פיצוץ של תחנת המשטרה בו בוצע הלינץ', לאחר שממשלת ישראל בראשות אהוד ברק הודיעה לראשות הפלסטינית מראש על פיצוץ הבניין וביקשה מהם שיתרחקו ממנו. לפני ההתקפה הקלה של הטילים הקטנים מהמסוקים, הטייסים של צה"ל ביצעו ירי אזהרה לשטחים פתוחים כדי לוודא שאין אף פלסטיני באזור שעלול להיפגע.
מבחינת הפלסטינים, זה היה ניצחון גדול עבורם. הם יכולים לעשות מעשים זוועתיים ואכזריים כאלה ביהודים ולא משלמים על כך. מאז הלינץ' ברמאללה הם ערכו מספר חגיגות גם בגני ילדים בהם ילדות עזתיות צבעו את הידיים שלהן בצבע אדום כדי לחגוג ולהזדהות עם הלינץ' שבוצע בחיילים יהודים. אתם מבינים את החשיבה החולנית שלהם? את הדרך בהם מגדלים את ילדיהם לתמיכה בטרור?
האם מבצע חומת מגן עזר למגר את הפיגועים והטרור לתקופה ארוכה? מייחסים למבצע הצלחה צבאית גדולה כמו מבצעים רבים אחרים של ישראל שהצליחו להפחית את גל הטרור לתקופה קצרה באופן זמני אבל בסופו של הדבר הטרוריסטים בנו את עצמם שוב מחדש. אל תשכחו גם את הבנייה של גדר ההפרדה שייתכן כי היא היוותה חלק משמעותי נוסף בירידה במספר הפיגועים באותה התקופה.
אז אנחנו מבינים מכל זה שצריך מערך הגנה ומערך התקפה תמידי. ברגע שישנה נקודת תורפה קטנה, האויבים מסביב מנצלים זאת. ללא ספק היה מחדל גדול באירועים האחרונים שמדינתנו חוותה. הדרג המדיני והגורמים הביטחוניים יהיו חייבים להפיק מכך לקחים רבים על ההתנהלות בהגנה על אזרחי מדינתנו. אבל לא בזה אני מתמקד. אני מתמקד במחדל של העם היהודי. בתודעה הציבורית של הישראלים והיהודים בעולם, על חשיבות הרבה של מדינת ישראל, לזכות הקיום שלנו כיהודים, על חשיבות האחדות ודרך החשיבה האידיאולוגית הנכונה כיהודים.
נקמה לאומית ביהדות היא חובה דתית
את המלחמה הזאת התחילו אויבינו כאשר פתחו במלחמת פתע אכזרית שגבתה קורבנות רבים. כוחות הצבא והבטחון הצליחו בסופו של דבר לחסל את כל המחבלים שחדרו לישראל באותה מתקפת פתע. מטרת הלחימה מתמקדת בשחרור החטופים, בעצירת מטח הרקטות שנורות מידי יום לשטחי ישראל, חיסול ארגון הטרור והמחבלים אבל הכי חשוב שבהן היא הנקמה, מסר לעולם ולכל אויבינו, שלא כדאי להתעסק עם ישראל. להבהיר שיש מחיר על כל פגיעה ביהודים.
החטופים מהווים אתגר של ממש. על כוחות הבטחון הוטלה משימה להחזיר את החטופים מבלי שייפגעו, לחסל את המחבלים והחמאס וגם למנוע אבדות של כוחותינו. בעבר כדי להחזיר חייל חטוף אחד, ישראל שחררה כאלף מחבלים. ומה זה מראה לעולם, שערך חיי אזרח ישראלי, יהודי, שווה יותר מערך חיי אדם שלהם.
נקמה או בשמה האחר מעשה תגמול היא חלק מצדק ואפילו חובה דתית. היהדות אמנם אוסרת על נקמה אישית ואף על נטירת טינה כלפי האחר אך היא מחייבת נקמה לאומית. היהדות דוגלת בגבורה. זוהי לא מצווה שמופיעה במניין המצוות שבתורה אך היא מחויבות של זרועות אכיפת החוק המבצעות את פסיקת בית הדין או כפקודה צבאית בזמן מלחמה או מבצע צבאי.
אבל חשוב לציין כי מטרת הנקמה היא בהשגת הצדק והענישה עצמה אמורה לעמוד בהתאם לעבירה שבוצעה וצריכה להצדיק זאת. אי צדק אחד יכול לגרור אי צדק אחר. הנקמה היא צורך מאולץ, אי ברירה, שנוצר כתוצאה מפעולות שביצע האויב והוא גזר אותן על עצמו אבל גם בנקמה הזו חייב להתקיים צדק, מוסר והיגיון.
נקמה אינדיבידואלית עם מניע לאומי על ידי יחיד או קבוצה שחושבים לנקום על דעת עצמם היא פשע לכל דבר ועניין. בנקמה כזאת מקבלים אי צדק והיא בדיוק ההפך מנקמה לאומית מחושבת, עליונה ומוסרית על ידי מנהיגי העם היהודי. בימינו מדובר בזרועות הביצוע של הדרג המדיני והצבאי שהם כוחות הביטחון וצה"ל להם הזכות לפעול בעניין.
המוסר היהודי הוא צדק עליון
אני אקח לדוגמה את משפט אדולף אייכמן. אני חושב שאין דוגמה טובה יותר שמייצגת כאן את הצד היהודי, המוסרי והצדקי. המוסד היה יכול לחסל אותו בחו"ל אם רצה אך בחר להביאו ארצה במבצע מורכב תוך סיכון לוחמיו, העמדתו למשפט ואז הוצאתו להורג. גאווה לאומית שתיזכר לעד שגם יצרה הרתעה וגרמה לכל נאצי שחולל פשעי מלחמה בעברו לנוס על נפשו ולהסתתר לכל ימי חייו.
התועלת בנקמה כזאת היא יצירת הרתעה. אף אחד לא יבחר להתעסק עם החזק והבלתי מנוצח, צריך להיות טיפש כדי לעשות זאת. החלש מפסיד, החזק מנצח. פעולות המוסד היוו הרתעה כלפי נאצים וטרוריסטים שהבינו שהם לא יכולים לברוח מהפשעים שביצעו וכי הם ישלמו על מה שעשו גם אם הם יסתתרו הרחק מאדמות ישראל. יהיה אפשר להגיע לכל מקום ולעשות צדק.
מנגד זאת, גרימת אי צדק גורמת בדיוק לדבר ההפוך. כאשר עשיתי קניות באחת מרשתות המזון לפני מספר ימים, הבחנתי באישה שהתחילה פתאום לקלל ולצעוק על אחת העובדות רק כי היא מוסלמית. היא הטיחה בה האשמות קשות "שחטתם אותנו", "אתם לא צריכים לעבוד כאן". התגובה להתנהגות מסוג זה המופנית כלפי אנשים שלא אשמים בדבר עלולה ליצור מעשי אי צדק. זהו מעשה לא נכון שאני לא מסכים לו. אנו צריכים למנוע התנהגות שכזו ולגנות אותה.
איתמר בן גביר עשה נכון. מהרגע בו הוכרז מצב חירום, כל מי שהתבטא והביע תמיכה בחמאס נעצר מיידית. אלו דברים שלא ראינו בעבר במלחמות הקודמות. גם הוא הורה לשב"ס להחמיר בתנאי הכליאה של המחבלים שביצעו את הזוועות של מתקפת הטרור. בעבר תנאי הכליאה בישראל של מחבלים היו כמו בית מלון יוקרתי עבורם, כיום תנאי הכליאה תואמים להגדרתם כאסירים. במקום קפה הם יקבלו רק מים. לא יהיה להם פלייסטיישן, צפייה בסרטים וארוחות וחטיפים כדרישתם. זהו צדק.
אחדות היא דבר חשוב
אנחנו צריכים להיות מאוחדים ולא להתמקד כעת בתלונות כלפי המדינה. בעת זו אנו צריכים לחזק ולשבח את ראש הממשלה, את כוחות הביטחון וצה"ל ואת מדינתנו במלחמה נגד הטרוריסטים החיצוניים והפנימיים שגובים את חייהם היקרים של יקירנו. אם זאת, הניווט בסופו של דבר לא נעשה על ידי ההנהגה המדינית, ראש הממשלה או הצבא. זה נעשה על ידנו. רק אם כולנו נצליח להבין את הדרך האידיאולוגית הנכונה כיהודים.
לאחר מתקפת הטרור האכזרית הזו, ראינו את הרצון של בחורי ישיבות וחרדים להתגייס לצה"ל ולסייע יחדיו להגן על מדינתו של העם היהודי מפני הטרוריסטים האכזריים והרשעים. התקווה העתידית שרבנים ופוסקי הלכה יחשבו בגישה זאת, ייתמכו ויעודדו גיוס של תלמידי ישיבות לצבא. וזאת לא ייעשה בכפייה אלא מרצון בו כל חרדי תהיה טמונה האידיאולוגיה, הנחישות ורוח הקרב הצה"לית בהגנה על ארצו ועל בני עמו.
מתקפת הטרור הזאת הייתה צפויה אבל אולי גם הייתה יכול להיות נמנעת אם היינו ממוקדים על זכות קיומנו. אנשים שחושבים שאפשר לקום ולעזוב את המדינה בעת צרה ולמצוא חיים חדשים, טובים ובטוחים יותר במקום אחר, לא, זה לא אפשרי. זה כבר הוכח כדבר לא אפשרי. לא אם רוצים לשמר את היהדות ולהבטיח את העתיד שלנו כיהודים. ואם יש כאלה שחושבים שהצליחו אחרת, אז זה יהיה רק עניין זמני, תקופתי, שעלול להשתנות בכל רגע. כאן אפשר לנבא את העתיד.
כאשר מדינות ערב ראו כי התחולל אי סדר בממשלת ישראל, הם קראו לאומות האסלאם שזהו הזמן להתאחד. בעידוד של סין איראן וסעודיה חידשו השנה את יחסיהם הדיפלומטיים למרות הפילוג הארוך שנים ביניהם. היתרון שלנו והחיסרון שלהם שהיהודים עד כה הצליחו להתאחד ולהקים מדינה בזמן שהמוסלמים תמיד מסוכסכים אחד עם האחר. חוסר האחדות שלהם הובילה לניצחון שלנו.
הסיבה היחידה שישראל החזיקה כמדינה היא האחדות הדתית שלה שהצליחה ליצור חוסן ולהתגבר על הרבה מכשולים. ברגע שהאחדות הלאומית הזאת נשברת אז זה הדבר שיהווה נקודת תורפה גדולה שתוכל לפורר לא רק את מדינתנו אלא גם תעמיד בסיכון את המשך הקיום של העם היהודי כולו.
מלבד הטרור, האנטישמיות עולה ברחבי העולם, במיוחד לאחר תחילת המלחמה. כאשר אנטישמיות חוברת לטרור זה יוצר מציאות קטלנית ואיום קיום ממשי. חשוב שכל יהודי יבין שמדינת ישראל היא הבית של העם היהודי. למדינה הזאת ולאדמותיה אנו צריכים לדאוג ולשמור. כדי להפוך אותה למקום משגשג ובטוח, למעצמה עולמית, אנו צריכים ללכת על פי החזון האידיאולוגי הנכון ובזה אני הולך להתמקד בפוסטים הבאים שלי.
אל תשכחו לעקוב אחריי בפייסבוק ולהצטרף אל קבוצת שומרי הארץ המובטחת שעוסקת כולה בחזון ארץ ישראל השלמה.
כתיבת תגובה